העבודה Go Figure של שרון פרידמן (ספרד/ישראל) מציגה בפשטות נוקבת מרחב של שוני, בדמות גופים מגוונים שלהם יכולות פיזיות שונות, שחותרים אל מגע שיש בו התמסרות ותמיכה המציע את יופייה הטבעי של הכנות. על מה את חולמת של שקד מוכיח טווה ברצף קולי וכוריאוגרפי את חלומותיהן של ילדות תושבות יפו, המתארות בצורה רעננה את פחד המלחמה, אבל גם אפשרות למציאות אחרת, לגעגוע ולתקווה. בעבודתה עצירה, מאיה ברינר עובדת עם קבוצת נשים יפואיות מהקהילות הערבית והיהודית. במסען המשותף הן מייצרות מרחב פוליטי ואישי, הבשל להתוות דרך חדשה. הסולו ניגון של אסתר ורובל (דנמרק) מתקיים על קיר בתנועה אנכית ומציע רגע של ריחוף ומחווה לכך שגם הבלתי אפשרי הוא אפשרי – אפילו ריקוד על קיר. יום שלם בפסטיבל יוקדש לתרבות ההיפ-הופ, שלאחרונה מרחיבה גבולות גם בישראל ושומרת על מעבר פתוח וגמיש בין רחוב לתיאטרון, בין אלתור וכוראוגרפיה. בפסטיבל יתקיימו "באטלים" קבוצתיים נושאי פרסים כספיים, בימה לרקדנים מקצועיים, הופעות של תלמידים ותלמידות מרכזי המחול בתל אביב-יפו וסדנות לאוהבי ההיפ-הופ באשר הם. כמו כן, יוצגו בפסטיבל העבודות מתחת לאפס של נעמן שלצר, שני טיפוסים של יסמין וייס ונעמן שלצר, Boys של הכוריאוגרף רועי אסף בביצוע המסלול להכשרת רקדנים של מרכז ביכורי העתים ו-Tablao Flamenco של אמנית הפלמנקו מיכל בן צבי. בפסטיבל יתקיים גם מפגש עם להקת מיומנה לכל המשפחה וסדנות תנועה ויצירה נוספות. לאורך כל שעות הפעילות בימים הראשון והשני של הפסטיבל ייפתח גם מרחב שקט – חדר יצירה לילדים ולילדות עם צרכים מיוחדים.

 

"יפו רוקדת" מבוסס על הרצון להנכיח את תרבות המחול ביפו. הפסטיבל דוגל בבניית אמון בין פלחי האוכלוסייה השונים בעיר, בראשם הקהילות הערבית והיהודית, מתוך תפיסה שאמנות, כצורת ביטוי ייחודית, מעמיקה את הבנתנו המוסרית ומאירה את היחס שלנו אל האחר. אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לגלות את היצירות המסקרנות של היוצרים והאמניות בפסטיבל, ואת הקסם המתרחש באמנות הריקוד.

 

בברכה,
דליה חיימסקי, עדי בוטרוס
מנהלים אמנותיים